קיבוע פחמן דו חמצני על ידי צמחים

CARBON FIXATION USING PLANTS

נכתב ביולי 2019

שימוש בצמחים לצורך קיבוע פחמן דו חמצני הוא דרך שנמצאת כבר בשימוש רחב מאוד בחקלאות ובמידה קטנה יותר בגידול עצים לתעשייה, ושניתן לבצע אותה בקנה מידה קטן. אך, חומר צמחי שנרקב משחרר מתאן (בסביבות דלות חמצן),שהוא גז חממה חזק יותר, ופחמן דוח חמצני (בסביבות רוויות חמצן) חזרה לאטמוספירה.

הרבה מדינות דווקא משמידות שטחי יערות עצומים בכל השנה, בגלל הערך הכספי שלהם וכדי להפוך את האדמה לשטח חקלאי, ובכך מצמצמות עוד יותר את יכולת הספיגה הכללית של הפחמן הדו חמצני מהאטמוספירה. אם הביעור נעשה על ידי שריפות, ולא על ידי שימוש בעצים כמוצר גלם, אז גם משתחררת כמות גדולה על פחמן דו חמצני בתהליך.

גידול יערות תעשייתי לצורך חומר גלם לתעשיית העץ היא דרך אחת שבה הפחמן מקובע לאורך זמן במוצרים שישמשו אנשים, ולכן זה מבורך, אך זה דורש שטחי קרקע גדולים על מנת לבצע זאת באופן כלכלי ולא הרסני כלפי הקרקע עצמה שתישאר חשופה לאחר הכריתה (דילול מדורג של עצים בשטח נתון).

בעיה נוספת שמגבילה את היכולת של לקלוט את הפחמן דו חמצני מהאטמוספירה היא תופעת המידבור שהופכת שטחים גדולים של כדור הארץ לשטח מדברי שלא ניתן לגדל עליו גידולים. בעיה זאת תחריף ככל שכדור הארץ יתחמם, והטמפרטורות ותופעות אקלימיות קיצוניות יגרמו להתדרדרות בטיב האדמה עקב בצורות ושטפונות.

גורם נוסף שמשפיע על היכולת של קליטת הפחמן דו חמצני הוא קריסת אוכלוסיות דגים בימים ובאוקיינוסים אשר בתורם משפיעים על האוכל הקיים עבור אצות ופלנקטון. מאחר ויש פחות אוכל זמין במים כך גם כמויות היצורים שהופכים את הפחמן הדו חמצני שנספג על הימים קטן, וחומציות המים עולה. זה בתורו גורם להלבנה של שוניות אלמוגים, והיעלמות של בית גידול חשוב עבור הדגים ויתר היצורים שחיים שם, ונוצרת לולאת משוב שמגבירה את הבעיה.

זאת הסיבה שיש צורך לשכלל שיטה של קיבוע פחמן דו על ידי צמחים על ידי מציאת הצמחים המתאימים לקלוט כמה שיותר גז במהירות הגדולה ביותר, ואגירתו ללא שהוא יפלט שוב לאמוספירה.

המטרה שלנו

המטרה שלנו היא למצוא את הצמחים הטובים ביותר לקליטת פחמן דו חמצני, ופיתוח שיטות לשמור את הפחמן כלוא מבלי שהוא ישתחרר בחזרה אל האטמוספירה.

צמחים שקצב הגדילה שלהם גדול הם אידיאליים עבור מטרה זאת מאחר וככל שהביומאסה של הצמח גודלת כך גם כמות הפחמן דו חמצני שנקלט בצמח. במבוק הוא דוגמה לצמח שקצב הגדילה שלו גדול מאוד (אבל לאחר שהשורשים שלו נקלטו היטב בקרקע).

כל תועלת נוספת שאותם צמחים יכולים לספק תעודד אנשים שונים ליישם את השיטה אצלם. לדוגמה : צמחים שיכולים לנקות מקור מים מלוכלך יאפשרו להשתמש במים שהיו מגיעים לביוב לצורך גידול ביומאסה שתקלוט פחמן דו חמצני מבלי שיהיה צורך במים נקיים.

פסולת אורגנית ביתית

פסולת צמחית שמקורה בבתים, מייצגת בעצם בזבוז עצום של משאבים שהושקעו בגידול הצמחים מתחילת הגידול ועד הגעתו לבית.

הפסולת נזרקת אל פח האשפה, ומשם היא מובלת על ידי משאיות לאתר ההטמנה, שם היא עוברת פירוק ללא נוכחות של חמצן (פירוק אנאירובי) ונוצר גז מתאן, שהוא גז חממה מזיק יותר מאשר פחמן דו חמצני.

ישנם מקומות בעולם שגם ברמה הביתית או הקהילתית משתמשים בפסולת האורגנית על מנת להפיק גז המתאן, ולהשתמש בו לצורך אנרגיה. בישראל זה די נדיר, ולכן רוב הפסולת מועברת לאתרי הטמנה (צריך לציין שחלק מגז המתאן כן נאסף).

קומפוסט

הדשנה – הפיכת הפסולת לקומפוסט, שהיא בעצם פירוק אירובי (בנוכחות חמצן), היא דרך להפוך את הפסולת למוצר מועיל שאיתו ניתן לדשן את האדמה ולגדל צמחים.

ישנם המון מדריכים באינטרנט ליצירת קומפוסט, ולכן אני לא אתעכב על כך כאן.

מעבר לעובדה שאתם מצמצמים את כמות הפסולת הביתית, ובדרך אגב גם את צריכת הדלק של משאיות הזבל, אתם גם משאירים מקום באתרי ההטמנה שלא נותר בהם הרבה מקום כבר כעת.

ייבוש פסולת אורגנית

על ידי ייבוש פסולת אורגנית, אנחנו בעצם כולאים את הפחמן, ומונעים את הפירוק שלו.

ניתן להשתמש באור שמש על מנת לייבש את הפסולת ללא צורך במקור אנרגיה כמו חשמל, או באור שמש מרוכז אם יש צורך להפוך את הפסולת לפחמן טהור יותר כמו ביו-פחם (או ביוצ'אר)על מנת להפוך את האדמה לאדמה פוריה יותר.