CARBON FIXATION USING ALGAE
נכתב ביולי 2019
שימוש באצות לצורך קיבוע פחמן דו חמצני הוא דרך אפקטיבית מאוד שניתן לבצע בקנה מידה קטן.
קצב הגדילה של האצות הוא גבוה מאוד, ולכן הפוטנציאל של ספיגת גז החממה הוא בהתאם.
אצות מתחלקות באופן כללי לשני קבוצות:
אצות רב תאיות או מאקרו אצות
אצות חד תאיות או מיקרו אצות
אז מה ניתן לעשות עם אצות :
- אוכל ותוסף תזונה לבני אדם, חיות, ודגים
- חומר גלם לתעשיית המזון או הקוסמטיקה
- ניקוי מקור מים
- דישון קרקע
- סופג מתכות משפכים תעשייתיים
חשוב לציין כאן שחלק מהאצות בטוחות לאכילה עבור בני אדם, והן מהוות מקור מצוין עבור מינרלים וויטמינים, אך הן סופגות את החומרים מהסביבה, כך שאם אתם מתכוונים לגדל אותם לצורך אכילה – חשוב שתדעו אלו אצות אתם מגדלים, ושהסביבה תהיה נקיה ממזהמים שעלולים לפגוע בכם.
לצורך קיבוע הפחמן – אין חובה שיהיה שימוש באצות שנוצרות בתהליך. כל מה שצריך לעשות הוא לוודא שהפחמן לא יתרכב שוב עם חמצן בתהליך הסילוק שלו.
יבוש אצות יכול להיות פתרון על מנת למנוע יצירת ריקבון, ואז ניתן לסלק את התוצר הסופי לפח הזבל או להשתמש בו כחומר גלם או מילוי למה שתחליטו.
כאן תבוא לביטוי כוח וחוכמת הקבוצה. עליכם למצוא את השיטות הטובות ביותר על ידי העלאת רעיונות וישומם תוך שכלול השיטה. בסופו של דבר לא תהיה שיטה אחת, אלא דרכים רבות שיוכלו אנשים אחרים לבחור מתוכם, אותם הם יישמו בעצמם, ואף ימשיכו לשכלל את השיטה שבה הם בחרו.
אתר זה נועד לרכז את הרעיונות וגם את הכשלונות, מאחר שרק כך ניתן יהיה למצוא את הדרכים הטובות ביותר לביצוע המשימה.
גידול אצות הוא לא מסובך. את זה יודע כל אחד שאי פעם גידל דגים באקווריום. אצות מופיעות באקווריומים מבלי שנרצה אותם, ודווקא סילוקם דורשת מאמץ רב. לפני שאתם מתחילים בעבודה, מומלץ לקרוא את המאמר המצוין של יעל ארליך ממכון דוידסון על אצות.
תנאי הגידול של אצות משתנה על פי סוג האצה. ישנם אצות של מים מתוקים וישנם אצות של מי ים, וכל אחת מהן מותאמת לתנאים ספציפיים עבורם. הכלל הנכון עבור כולם הוא העובדה שהמים שבהם חיות האצות חייב להיות נטול כלור.
בואו ניקח לדוגמה את אצת הספירולינה, שהיא מיקרו אצה (אצה כחולית מיקרוסקופית חד-תאית) שניתן לאכול ונחשבת מאוד בריאה, אשר חיה במי ים אך יכולה לחיות במי מתוקים. האצה יכולה לחיות במים בסיסיים מאוד שיהרגו אצות אחרות, ואבל היא לא תשרוד בטמפרטורות של מעל 33 מעלות צלסיוס. המים הבסיסיים (PH 10-11) מבטיחים שאצות אחרות (שיכולות להכיל רעלים) לא יגדלו במיכל, ולכן קל לגדל את האצה ולהשתמש בה לאכילה. כדי לקבל את הבסיסיות משתמשים בסודה לשתיה, ויש להוסיף דישון בניטראט פוספט וברזל למים בכל פעם שקוצרים חלק מהאצה.
יצירת מי ים
אם אתם מעוניינים לגדל אצות מי ים עולה השאלה איך להשיג מי ים. אם אתם לא מעוניינים למלא מיכלים מהים עצמו, תוכלו ליצור מי ים על ידי ערבוב מים (שהכלור בהם התנדף) ביחס של 0.965 ק"ג מים עם 35 גרם מלח.
דשן
דישון עבור אצות הוא הכרחי עבור גדילה מואצת, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים. את הדשן ניתן לקנות בחנויות או שניתן לייצר אותו בעצמכם משאריות שנמצאות בביתכם. אני מעדיף את השימוש בשאריות ביתיות מאחר וזה תורם להקטנת הפסולת שמיוצרת בבית, וגם מאחר ופסולת אורגנית שמוטמנת באתר פסולת גורמת ליצירה של מתאן, שהוא גז חממה מזיק יותר מפחמן דו חמצני.
ראוי לציין שגידול אצות מואץ מצריך חדירת אור, כך שככל שהמים צלולים יותר, הם יאפשרו לאצות לגדול מהר יותר. אז אם אתם משתמשים בקומפוסט או בהומוס יש לדאוג לכך שתיווצר שקיעה של המוצקים או שאולי כדאי לכם לסנן את החלקיקים מהמים על ידי שימוש בבד ארוג בצפיפות גבוהה או במסננות.
שאריות קפה טחון הוא מקור לחנקן.
קליפות בננה הן מקור לקבוצת המינרלים : סידן, מגנזיום, גופרית, פוספטים, אשלגן ונתרן.
פחמן דו חמצני
הכנסת פחמן דו חמצני על ידי משאבת אוויר זה דבר פשוט ביותר, אבל על מנת לנצל ככל הניתן את הפחמן הדו חמצני, יש צורך לתכנן את הגעת הגז אל כל מרחב המיכל שבו מגודלת האצה. מיכל אנכי יהיה עדיף על פני מיכל אופקי אם הגז נכנס למיכל בנקודה הנמוכה ביותר, כי הבועות יעברו את כברת הדרך הרבה ביותר בדרכם החוצה מהמיכל.
גם כאן צריך לוודא שהגז אינו מעלה פסולת מהקרקעית אל תוך המים מאחר וזה יחסום את מעבר האור.
מיכל גידול (ביוריאקטור)
מיכל הגידול צריך להיות עשוי מחומר שאינו מתפרק, כמו למשל זכוכית או פלסטיק לא מתכלה.
הפלסטיק שממנו מייצרים שקיות – פוליאתילן בצפיפות נמוכה – הוא חומר גרוע מאחר והשמש גורמת להתפוררות החומר ויצירת מיקרו פלסטיק שייספג אל תוך האצות וגם ייפלט אל הסביבה.
מייקרים 